בחדרו שמורים עדיין הצעצועים של שרון מכלוף, ש...  המשך

שרון,ילד שלי קטן
עזבת אותי ואין ניחומים לעולם.
לקחת איתך את כל אהבתי
השארת אותי לבד בעולמי.

זוכרת כל תנועה וכל הברקה
לא יכולה לתאר את מה שקרה.
אולי בגלל שאתה היית כה מיוחד
המלאכים קראו לך כי פחדו להיות לבד.
לעולם לא תזדקן ותמיד תהיה בן שש
פורש ידיים ורוצה לקחת את כל היש

מתכונן ליום הראשון של הלימודים
עם רצון חזק לדעת הכל על החיים.
נשארתי לבד והאבן קרה
הלילות ארוכים ואני נשארת ערה.
מסתכלת דרך החלון על הכוכבים
מנסה לדמיין כיצד אתה מסתדר למעלה בשחקים.

בוכה ואין מי שינגב את הדמעות
לפתע נעלמו כל החלומות.
אולי תבקש מהמלאכים חופש רק לדקה
ותבוא אליי ותנחם את נפשי הפגועה.
שרון שלי,הלכת והשארת ריקנות
אין מי שימלא גופי ויפיג הליאות.

מתפללת כל יום ומקשיבה לדממה
אולי אשמע אותך צועק "אמא" באהבה.
אין בי כעס כי בתוכי אמונה
שהכל נעשה בידי הבריאה.

החזרתי נפש טהורה של ילד נפלא
ואני בהסתכלי אל השמיים כל הזמן בוכה.

6/3/98